<h1>ראבי"ה סימן תתס"ד</h1>
<h2>דף יג.</h2>
והילכתא אבל אסור לרחוץ כל גופו בין בחמין בין בצונן כל שבעה, פניו ידיו ורגליו בחמין אסור בצונן מותר. והוא הדין שאסור אפילו להושיט אצבעו במים חמין, ואסור לסוך כל שהוא ואם להעביר הזוהמא מותר לסוך וגבי רחיצת כל גופו נמי אם להעביר טיט וזוהמא מותר. בפרק בתרא דיומא [ע"ז ע"ב] אסור [לרחוץ מקצת גופו ככל גופו ואם היו ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה רוחץ כדרכו ואינו חושש אסור לסוך] מקצת גופו ככל גופו ואם היה חולה או היה לו חטטין בראשו סך כדרכו ואינו חושש, וכיון דגבי יום הכיפורים שרי (ו)כל שכן באבל. וגרסינן בירושלמי [תענית פ"א ה"ו] יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי אמר בת"צ מרחיץ פניו וידיו כדרכו, בתשעה באב [מרחיץ ידיו ומעבירן על פניו] וביום הכיפורים מרחיץ ידיו ומקנחן במפה ומעבירה על פניו רבי יונה תרי מרטוטה ויהב לה תחות כדה, והתניא אין בין תשעה באב לתענית ציבור אלא איסור מלאכה [ב]מקום שנהגו (וכ') תני' היה הולך אצל רבו או אצל בתו עובר בים ובנהר ואינו חושש [נטנפו] רגליו במים אינו חושש הורי ר' אבא כהדין תנייה. הורי ר' אחא בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר לרחצם במים, תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרים בנעילת הסנדל וכשיבאו לעיר יחלצו וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור. והכי נמי תניא בתוספתא דמכילתין [פ"א ה"ה]. ומסיים בירושלמי [שם] [ו]במסכת שבת [פ"ט ה"ד] בין סיכה של תענוג בין אינה של תענוג מותר, ביום הכיפורים בין של תענוג ובין אינה של תענוג אסור, בתשעה באב [ובתענית ציבור] סיכה של תענוג אסור ושאינה של תענוג מותר. וגרסינן בירושלמי [תענית שם] בנעילת הסנדל אית תנויי תני יוצאין באנפילייא [ביום הכיפורים אית תניי תני אין יוצאין אמר רב חסדא מאן דאמר אין יוצאין באנפילייא של עור מאן דאמר] יוצאין בשל בגד. רבי יצחק בר נחמן סליק לגבי רבי יהושע בן לוי בליל צומא רבה נפק לגביה לבוש סולייסא אמר ליה מהו [הכין] אמר ליה איסטניס אני. ודכותיה אמרינן ביומא בגמרא דידן [ע"ח ע"ב]. ונהגו האבלים לנעול מנעלים רחבים כגון בוטש בלע"ז מפני איסטניס, ובשעת תפלה חולצין.
<h2>דף יד.</h2>
וגרסינן בירושלמי [פ"א ה"ו] אף על פי שעוברות ומניקות אינן מתענות אף על פי כן אינן מנהיגין עצמן בתפנוקים אלא אוכלין ושותין כדי קיום הולד.
